החלטה בתיק ת"ט 44016-12-10

1.         זוהי התנגדות לביצוע שטר.  להתנגדות צורפו תצהירה של הנתבעת ועוד תצהיר של בעלה.  בתצהיר נטען כי השיקים המבוצעים בתיק ההוצל"פ נשוא התנגדות זו הינם חלק מסדרה של 18 שיקים, כל אחד סך של 3,160 ש"ח.   כן נטען, כי בעלה של הנתבעת קיבל מהתובעת הלוואה על סך של 30,000 ש"ח בהיותו עובד שלה, ובתמורה מסר שיקים בסכום כולל של 57,060 ש"ח, כשמועד קבלת ההלוואה היה חודש 9/2009 ומועד סיום העבודה של בעלה של הנתבעת אצל התובעת היה ב- 12/2009.

2.         עוד נטען שלבעלה של הנתבעת מגיעות משכורות עבור חודשיים שהתובעת לא שילמה לו.  לטענת הנתבעת הריבית שמנסה התובעת לגבות הינה ריבית מופרזת, זאת בלי לפרט טענה זו.

3.         הצדדים זומנו בפניי לשמיעת ההתנגדות, במהלך הדיון נחקרו שני המצהירים על תצהיריהם, הנתבעת העידה, כי היא לא זוכרת למי ניתן השיק של ההלוואה, אך בתכוף אמרה כי ההלוואה ניתנה לה היא, בתמורה היא מסרה 18 שיקים כבטחון, בלי שרשמה על השיקים שהם לביטחון, ר' עמ' 1 לפרוטוקול ש' 30-31.

            היא טענה כי השיקים נמסרו על ידה, רק עם חתימה ותאריך ללא סכומים, והיא נשאלה מדוע לא העלתה טענה זו בתצהיר, אחר כך היא סתרה את עצמה ואמרה "זה לא שיקים, היה כתוב עליהם בטחון, נתתי שיקים בתמורה להלוואה", והיא אישרה באמצעות השיקים שהיא נתנה היא אמורה הייתה לפרוע את ההלוואה, ר' עמ' 2 לפרוטוקול ש' 4-6.

            היא שוב סותרת את ע צמה בחקירה חוזרת, ונשאלה אם היא יודעת מה הסכום שאמור להופיע בשיקים והיא ענתה "זה 30,000 ש"ח בכל שיק 1,666 ש"ח", ר' עמ' 2 לפרוטוקול ש' 30, היא נשאלה לפשר הופעת סך של 3,170 ש"ח על השיק, והיא ענתה שהיא לא הסכימה לכך.  המצהיר השני נחקר גם הוא וגם הוא סותר את דברי הנתבעת וטוען, כי הוא זה שקיבל את ההלוואה.  הוא נשאל גם כמה כסף הוא צריך להחזיר כל חודש, והוא טען 1,660 ש"ח אך כשנשאל כמה התשלום הראשון הוא אמר 3,100 ש"ח ומשהו (בטעות נרשם בפרוטוקול 310 ומשהו ש"ח).

4.         שני הצדדים סיכמו את טענותיהם, מחד ביקשה הנתבעת לתת לה רשות להתגונן וטענה כי התחייבה לפרוע את הסך של 30,000 ש"ח ב- 18 שיקים, כל אחד על סך 1,666 ש"ח, כמובן בלי שתטען בתצהיר שההלוואה היא ללא ריבית.  היא טענה שהתובעת מילאה את השיקים בסכומים גבוהים יותר ומנסה לגבות ממנה ריבית מפורזת, ומאידך טענה התובעת שטענת הנתבעת שהשיקים ניתנו ללא סכומים, הועלתה בפעם הראשונה בחקירה ואין לה זכר בתצהיר והדבר גם עומד בסתירה לאמור בסעיף 4 לתצהיר בעלה של הנתבעת, שם הודה שהוא נתן לתובעת 18 שיקים כל אחד על סך 3,170 ש"ח.

5.         לאחר שעיינתי בהתנגדות, דברי המצהירים ובסיכומי שני הצדדים, הגעתי למסקנה כי מדובר בהגנת בדים בלבד.  מה יותר קלאסי מהגנת בדים, כמו ההגנה שהועלתה בפניי.  הנתבעת לא פירטה בתצהיר את הטענה של ריבית מפורזת, כן היא לא טענה שמדובר בהלוואה ללא תמורה ובכך סתרה את עצמה שהשיקים אמורים להיות 18 שיקים כ"א על סך 1,666 ש"ח וזה גם עומד בניגוד לטענת בעלה בסעיף 4 לתצהירו, שם הודה במתן 18 שיקים כל אחד על סך 3,170 ש"ח. 

            כמו כן לא מצאתי כל קשר בין עבודתו של בעלה של הנתבעת אצל התובעת, לבין ההתנגדות הזו, שכן ככל שיש לו  טענות לעניין שכר עבודה, הדרך לפניו פתוחה לגשת לבית הדין לעבודה ולתבוע את שכרו ואף הלנה בגין אי תשלומו במועד.

            נשאלת השאלה אם אכן הסיכום היה שינתנו 18 שיקים כל אחד על סך 1,666 ש"ח, מדוע כשנפרע השיק הראשון לא פנתה הנתבעת מיד לתובעת במכתב כלשהו והיא המתינה עד לפתיחת תיק ההוצל"פ, שכן הדבר גובל בפעולה של מרמה אם אכן השיקים ניתנו כשהם ללא סכום, תוך הרשאה למלא בסכום מסוים, מתוך אמון בתובעת, וזו תלך ותמעל באמון ותמלא את השיקים כרצונה.   יתרה מזו, מתברר מעיון בתדפיס החשבון שבעצם נפרעו שני שיקים, כל אחד על סך של 3,170 ש"ח כשהראשון הוא בחודש נובמבר 2009 והשני דצמבר 2009, כאשר לאחר חזרת השיק ביום 21.12.2009 לבסוף הוא נפרע ביום 28.12.2009, כששבוע לפני כן הפקידה הנתבעת בחשבונה סכום במזומן של 3,000 ש"ח, ללמדך שהיא התכוונה אז לכסות את סכום השיק.

6.         לאור כל הנימוקים לעיל מצאתי שבפני הנתבעת הגנת בדין ולפיכך אני דוחה את התנגדותה ומחייבה בהוצאות הליך זה סך של 1,000 ש"ח.  כן אני מורה על המשך ההליכים בתיק ההוצל"פ.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים .

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ב, 07 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: